אביבה מרומי: סוס ללא רוכבת

נלי, אמה של אביבה, על הסוס, אביה וסבתה (יושבת)

כשהייתה אביבה בת ארבע נרצחו הוריה ודודה, לאחר שהפולנייה שהסתירה אותם הלשינה עליהם. אביה, יוסף פלדמן, ניהל את החווה של סבה. אמה, נלי, אהבה לרכוב על הסוסים של אביה. 64 שנים אחרי שאיבדה את הוריה, החלה אביבה לצייר את הסוס של אמא - ונתנה לו שם - סוס ללא רוכבת. את הסיפור הבא היא מקדישה להוריה ולכל בני משפחתה שנרצחו בשואה

 

 

 

 

 

אינני יודעת פרטים רבים על אודות משפחתה של אימי – שכולה נספתה בשואה. כל מה שידוע לי סופר לי על ידי אנשים ששרדו את השואה ממשפחת אבי.

 

סבתי מצד אימי נולדה ברוז'ישץ'. סבי, שבא מאזור אחר, נשא אותה לאישה והם התיישבו בחווה סמוך לרוז'ישץ'. איני יודעת את שמותיהם הפרטיים, אך ככל הנראה היה שם משפחתם גורנשטיין. סבי קנה חווה שהיו בה שדות חיטה ושטחי יער, ואף גידל בה סוסים למכירה.

 

מתוך התערוכה "סוס ללא רוכבת"

אמי נלי – אהבה לרכוב על סוסים

אימי הייתה בת יחידה. הוריה קראו לה נלי כדי שלא תסבול מאנטישמיות. היא למדה בבית ספר פולני, והיו לה מורים פרטיים להשלמת השכלתה, בין השאר למדה לנגן על פסנתר. אחד הדברים החביבים עליה היה רכיבה על סוסים.

 

לאמא היה סוס משלה, שהייתה נוהגת לרכוב עליו. ב- 1938 היא נישאה לאבי, מנהל החווה של הוריה. הוריי נהגו לבקר רבות את משפחת אבי שהתגוררה בברסטיצ'קה.

 

אני נולדתי ב-1939, והתגוררנו בחווה, עד שריכזו את היהודים בגטאות והחרימו את כל רכושם.

 

סבי וסבתי מצד אימי נרצחו ב- 1941. אבי, אימי ואני שהינו אצל משפחת אבי כשזה קרה. יחד עם כל יהודי הסביבה רוכזה המשפחה בגטו מלינוב.

 

מתוך התערוכה "סוס ללא רוכבת"

אבי יוסף -  למד הנדסה ובא לנהל את החווה של סבי

אבי יוסף פלדמן נולד ב-1905 בברסטיצ'קה. הוא למד בבית ספר תרבות, ידע עברית ותיכנן לעלות לארץ. לאחר שסיים לימודי הנדסה, החל לחפש עבודה, וכך שמע על בעל חווה ליד רוז'ישץ' שמחפש מנהל משק. הייתה זו החווה של סבי.

 

אבי החל לעבוד בחוותו של סבי, והכיר את אמי. עלייתו לארץ נדחתה מכיוון שאימי הייתה מאוד עדינה ופחדה שלא תעמוד בתנאים הקשים שהיו אז בארץ.

 

היו לאבי שלוש אחיות ואח. כל המשפחה הייתה בגטו מלינוב - מלבד אחות אחת, שושנה, שעלתה לארץ ב- 1936 וחיה בעין חרוד.

 

נמסרתי לפולנייה ששמרה עליי עד סוף המלחמה

כשהחלו הטיהורים בגטו, התפזרה המשפחה למקומות שונים. אני הייתי מאוד צעירה והם לא יכלו להסתתר איתי, לכן החליט אבי למסור אותי לאישה פולנייה בכפר קיבריץ, הוא שילם לה כסף רב והבטיח לה שאחרי המלחמה ייתן לה כסף נוסף.

 

מתוך התערוכה "סוס ללא רוכבת"לאחר שמסר אותי לאישה הפולנייה עבר אבי בין קרובי המשפחה שלו וסיפר להם למי מסר אותי, כדי שאם מישהו יישאר אחרי המלחמה, שייקח אותי ושלא אגדל בין גויים.

 

אבא ואמא נרצחו על ידי הגסטאפו

אבי ואימי ואחיו הצעיר של אבי, מוטקה, הסתתרו אצל משפחה פולנית. האישה שהסתירה אותם מסרה אותם לגסטאפו, והם נרצחו בחצר בית המשפחה שהסתירה אותם. כך סיפר שכן של המשפחה.

 

לאחר המלחמה הסתבר שממשפחת אימי לא שרד איש. ממשפחת אבי שרדה בת דודה אחת, פסיה, שהסתתרה יחד עם בעלה גצל ובנם זליג ואחותו של גצל, בוניה, אצל איכר אוקראיני בבור מתחת לאבוס החזירים.

 

הם חזרו למלינוב, ויחד עם עוד כמה משפחות של יהודים התחילו לארגן את חייהם. בוניה, שזכרה איפה אני נמצאת, יצאה לקיבריץ והביאה אותי למלינוב, ומשם נדדנו למקומות שונים. ב-1950 עלינו  לארץ.

 

לצערי, ניסיתי להתעלם מעברי ולא לגעת בו, ייתכן שהיו אנשים מרוז'ישץ' שהכירו את בני משפחתי והיו יכולים לספר לי עליהם יותר פרטים. נראה לי שעכשיו זה כבר מאוחר.   

 

 

סוס ללא רוכבת - קטלוג התערוכה של אביבה מרומי  סוס ללא רוכבת - קטלוג התערוכה של אביבה מרומי
הדפסשלח לחבר
דרונט בניית אתרים
ניהול תכנים: